תקופת הקורונה שינתה את חיינו בשנה האחרונה. אנחנו הרבה יותר זמן בבית, הרבה פחות זמן בחוץ, והרבה אנשים ומשפחות החליטו להוסיף גור או כלב לבית שלהם בתקופה הזאת.

אבל גם המציאות של הגורים שלנו השתנתה בעקבות הקורונה. גורים נכנסים לבית החדש שלהם לראשונה בתקופה שבה הבעלים שלהם נמצאים בבית כל הזמן. הם כמעט ולא נחשפים לזמנים שבהם הם נשארים לבד ומפתחים תלות גדולה בהימצאות הבעלים.

תקופת הקורונה היא מתכון מוצלח במיוחד לפיתוח חרדת נטישה והיפרדות מהבעלים. סביר להניח שבתום התקופה, כשאנחנו נחזור לשגרה ולעבודה, הכלבים שלנו יעברו חוויה טראומתית והם עלולים לפתח בעיות התנהגות וחרדת נטישה.

מצד שני, תקופת הקורונה היא גם זמן מצוין לעבוד על חרדת נטישה, כך שברגע שנחזור לשגרה, הגורים שלנו כבר יהיו רגילים ויסתגלו בקלות יותר.

רוב הסיכויים, שאם לקחתם את הגור שלכם בתקופת הקורונה, אתם שמים לב לסימנים שמצביעים על קושי בהישארות לבד ופיתוח תלות. כנראה שהגור שלכם בוכה כשאתם הולכים, יכול להיות שהוא הורס חפצים ומתקשה להרגע בעצמו. כל אלו לא בהכרח אומרים שמדובר בחרדת נטישה, אבל הם נורות אזהרה שאומרות לנו שאנחנו צריכים לשים לב ולהתחיל לעבוד על זה כבר עכשיו.

אז למה תקופת הקורונה היא תקופה טובה לעבוד על מניעה וטיפול בחרדת נטישה?

אנחנו רוצים לטפל בחרדה באופן הדרגתי. זה אומר, אנחנו לא רוצים להציף את הגור שלנו בכך שאנחנו עוזבים כבר מההתחלה ליום שלם. הפרידה צריכה להיות הדרגתית מאוד. לכן תקופת הקורונה, שבה אנחנו נמצאים הרבה יותר בבית, ואולי יש לנו קצת יותר זמן לעבוד על הדברים האלו, היא זמן מצוין להתחיל לעבוד על פיתוח עצמאות ובטחון בהישארות לבד אצל הגור שלנו.

איך עושים את זה?

חשוב לתכנן יציאות קצרות מהבית וחשוב שיהיו זמנים שבהם כל דיירי הבית לא נמצאים. הרבה פעמים בתקופה הזו אחד יוצא ואחר נשאר, ככה שהגור שלנו אולי יודע להיפרד מכל אחד בנפרד, אבל מעולם לא התמודד עם שהייה בבית לגמרי לבדו. תנסו לתאם את היציאות שלכם מהבית, ככה שהגור שלכם יתחיל להתרגל להיות לבד. אפשר סתם לצאת לטיול של כמה דקות, ללכת למכולת או לזרוק את הזבל. חשוב שכבר מגיל צעיר הגור שלנו יתרגל לזה שזה בסדר גמור שאנחנו באים והולכים, ואין מה להתרגש מזה.

שימו לב להתנהגות שלכם כשאתם יוצאים או נכנסים לבית. חשוב לא לעשות סיפור בזמנים האלו. צאו מהבית בלי להתייחס לגור שלכם, היציאה מהבית היא דבר שבשגרה ולא דורשת פרידה ממושכת. אם תתנו יותר מדי חשיבות ליציאה מהבית הגור שלכם עלול להילחץ ממנה ולפתח חרדה.

בנוסף, עליכם להרגיל את הגור שלכם לכלוב אילוף כדי ליצור זמנים במהלך היום שבהם הגור שלנו נמצא לבד בכלוב שלו. למרות שאנחנו נמצאים בבית בזמן הזה, זה עדיין זמן שהגור שלנו נמצא לבד, ובכך אנחנו יכולים לחזק אצלו את תחושת העצמאות. הגור שלכם יודע שאתם בבית, הוא מריח אתכם ושומע אתכם, אבל עצם זה שהוא נמצא בחדר נפרד או במקום שבו הוא לא יכול לגשת אליכם יוצרת הפרדה שחשובה מאוד לבניית הבטחון העצמי של הגור שלכם. אתם יכולים לקרוא עוד על הרגלה לכלוב כאן  אך מומלץ ביותר לעבור את התהליך הזה עם בעל מקצוע שילווה אתכם ויעזור לכם לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.

בהצלחה!